'Houline
Daf 42a
מַהוּ דְּתֵימָא אִם אִיתָא דְּיָלְדָה קָלָא הֲוָה לֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן אֵימַר אַפּוֹלֵי אַפִּיל
Traduction
The Gemara answers: Lest you say: If it is so that his wife gave birth, it would have generated publicity and been common knowledge; therefore, one might conclude that the slaughter is valid even if he declared that the slaughter is for the sake of the burnt offering of his wife after childbirth, as in fact she did not give birth. To counter this, Rabbi Elazar teaches us that the slaughter is not valid. Say that his wife miscarried and is liable to bring an offering, but it is not common knowledge, because the baby was not born alive.
Rachi non traduit
מהו דתימא. כלומר ואיצטריך רבי אלעזר לאשמועינן דכי יש לו אשה פסולה אף על גב דאמרה רבי אלעזר לעיל גבי תמורה:
מהו דתימא אם איתא דילדה קלא הוה ליה. ומידע ידעי דמשקר:
קמ''ל. ר' אלעזר דאימר אפולי אפיל:
לישנא אחרינא הא דר' אלעזר ור' אבהו לא גרסינן וה''ג לאתויי עולת יולדת מהו דתימא אימא ילודי יליד קמ''ל דאם איתא דאוליד קלא אית לה. ובשיש לו אשה מתוקמא מתניתין ואיצטריך לתנא למתנייה בזה הכלל דמהו דתימא ניחוש לה למאן דחזי סבר בצינעא אוליד קמ''ל. זה שמעתי ועיקר הוא חדא דהא לא אמרו והאי מהו דתימא בכל הנך שמעתתא דאמוראי דלא שאנו דלעיל אמתניתין דזה הכלל קמא אמרו מהו דתימא ואורחא דגמרא למימר מהו דתימא אכלל דמתניתין ועוד בשאין לו אשה למה ליה למתנייה זה הכלל לאתויי פשיטא למאי ניחוש לה:
הֲדַרַן עֲלָךְ הַשּׁוֹחֵט
Traduction
MISHNA: These wounds constitute tereifot in an animal, rendering them prohibited for consumption: A perforated gullet, where the perforation goes through the wall of the gullet, or a cut windpipe. If the membrane of the brain was perforated, or if the heart was perforated to its chamber; if the spinal column was broken and its cord was cut; if the liver was removed and nothing remained of it, any of these render the animal a tereifa.
מַתְנִי' אֵלּוּ טְרֵפוֹת בַּבְּהֵמָה נְקוּבַת הַוֶּושֶׁט וּפְסוּקַת הַגַּרְגֶּרֶת נִיקַּב קְרוּם שֶׁל מוֹחַ נִיקַּב הַלֵּב לְבֵית חֲלָלוֹ נִשְׁבְּרָה הַשִּׁדְרָה וְנִפְסַק הַחוּט שֶׁלָּהּ נִיטַּל הַכָּבֵד וְלֹא נִשְׁתַּיֵּיר הֵימֶנּוּ כְּלוּם
Traduction
Additionally, a lung that was perforated or that was missing a piece renders the animal a tereifa. Rabbi Shimon says: It is not a tereifa unless it is perforated through to the bronchi. If the abomasum was perforated, or the gallbladder was perforated, or the small intestines were perforated, it is a tereifa. It is also a tereifa in a case where the internal rumen was perforated or where the majority of the external rumen was torn. Rabbi Yehuda says: For a large animal, a tear of one handbreadth renders it a tereifa, while for a small animal, it is a tereifa only if the majority of it was torn. And it is a tereifa where the omasum [hemses] or the reticulum was perforated to the outside, i.e., to the abdominal cavity, but not if the perforation was between the two.
Rachi non traduit
מתני' אלו טריפות. כל נקב במשהו:
פסוקה. לרחבה ברובה:
לבית חללו. ואם לא הגיע לחלל קתני סיפא דכשרה:
נשברה השדרה ונפסק החוט. חדא היא וטרפות דידה משום חוט הוא ונשברה השדרה דקתני אורחא דמילתא נקט דפסיקת החוט ע''י שבירת שדרה היא:
Tossefoth non traduit
מתני' אלו טרפות. אי גרסינן אלו ניחא ואי גרסינן ואלו יש לפרש דקאי אפלוגתא דר' ישבב ור' עקיבא והודה לו ר' עקיבא דנבלה או קאי אכל הני שחיטתו פסולה דלעיל דהוה פסול שאירע בשחיטה והוי נבלה וקאמר הכא ואלו הן טרפות:
ניקב הלב לבית חללו. בשאר נקובי לא איצטריך למיתני לבית חללו שהן דקין ופשיטא שאין נקב חשוב בהם כלל אם לא ניקב לבית חללו אבל לב שהוא עב ס''ד שאם ניקב בעומק שהוא חשוב נקב וניטל הלב והריאה והדקין לא איצטריך למיתני דבכלל נקובים הוא דאף על גב דבטחול אמר בגמרא דניטל כשר וניקב טרפה בכל הני נקובים דתנא פשיטא דכל שכן ניטל וניקבה המרה נמי נראה דכ''ש ניטל דטריפה ומ''מ ניטלה הכבד ולא נשתייר הימנה כלום איצטריך דאפשר להיות דניטל כל הכבד ולא המרה שניטל כל בשר הכבד ונשאר המרה דבוקה בגידי הכבד והסמפונות והא דתנן (לקמן חולין דף נד.) גבי ואלו כשרות ניקב הלב ולא לבית חללו צריך לומר דמהכא לא הוה שמעינן דהוה אמינא ה''ה סמוך לבית חללו דסופו לינקב עד בית החלל והא דקתני ניקבה הגרגרת כשרה היינו משום דבעי למיתני נסדקה ונשברה השדרה ולא נפסק החוט שלה איצטריך דאי מהכא ה''א או הא או הא אי נמי ה''א דבעיא תרתי קא משמע לן דבחוט תלי מילתא וניטל הכבד ולא נשתייר הימנה כזית פריך בגמרא (לקמן חולין מו.) רישא לסיפא:
הָרֵיאָה שֶׁנִּיקְּבָה אוֹ שֶׁחָסְרָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עַד שֶׁתִּינָּקֵב לְבֵית הַסִּמְפּוֹנוֹת נִיקְּבָה הַקֵּבָה נִיקְּבָה הַמָּרָה נִיקְּבוּ הַדַּקִּין הַכָּרֵס הַפְּנִימִית שֶׁנִּיקְּבָה אוֹ שֶׁנִּקְרַע רוֹב הַחִיצוֹנָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַגְּדוֹלָה טֶפַח וְהַקְּטַנָּה בְּרוּבָּהּ הֶמְסֵס וּבֵית הַכּוֹסוֹת שֶׁנִּיקְּבוּ לַחוּץ
Traduction
Likewise, if an animal fell from the roof, or if the majority of its ribs were fractured, or if it was clawed by a wolf, it is a tereifa. Rabbi Yehuda says: If it was clawed by a wolf in the case of a small animal, i.e., a sheep or goat; or clawed by a lion in the case of a large animal, i.e., cattle; or if it was clawed by a hawk in the case of a small bird; or if it was clawed by a large bird of prey in the case of a large bird, then it is a tereifa. This is the principle: Any animal that was injured such that an animal in a similar condition could not live for an extended period is a tereifa, the consumption of which is forbidden by Torah law.
Rachi non traduit
או שחסרה. בגמרא פריך (לקמן חולין דף מז:) היינו נקב:
סמפונות. קנוקנות קטנות המתפשטות בתוך הריאה שהדם נובע בה כשחותכים אותה:
הכרס הפנימית. בגמרא (לקמן חולין נ:) מפרש:
שניקבה. במשהו:
רוב החיצונה. בגמרא (שם דף נ:) מפרש:
גדולה וקטנה. לא גסה ודקה קאמר אלא על [שור] קטן ושור גדול אם נקרע טפח בשור אע''ג דלא הוי רובא:
המסס. צינפויי''ל:
ובית הכוסות. סוף הכרס שקורין פנצ''א עשוי ככובע וקרוי בית הכוסות והמסס מחובר בו וסביב סביב לחיבורם כשאתה מבדילן יש דופן לזה ודופן לזה ובאמצע הן שופכין זה לתוך זה והמאכל נכנס מבית הכוסות להמסס ומהמסס לקבה ומהקבה לדקין:
שניקבו לחוץ. שהנקב נראה מבחוץ וכגון שניקבו או זה או זה שלא במקום חיבורן לאפוקי שניקבו במקום חיבורן בשתי דופנותיהן והנקב הולך מחללו של זה לחללו של זה:
Tossefoth non traduit
או שחסרה. מפרש בגמרא או שחסרה מבפנים ולמ''ד חסרון מבפנים לא שמיה חסרון מפרש ניקבה לרבנן או שחסרה לר''ש דאמר עד שתינקב לבית הסמפונות ובחסרון כל שהוא מודה:
נָפְלָה מִן הַגָּג נִשְׁתַּבְּרוּ רוֹב צַלְעוֹתֶיהָ וּדְרוּסַת הַזְּאֵב רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר דְּרוּסַת הַזְּאֵב בַּדַּקָּה וּדְרוּסַת אֲרִי בַּגַּסָּה דְּרוּסַת הַנֵּץ בְּעוֹף הַדַּק וּדְרוּסַת הַגַּס בְּעוֹף הַגַּס זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁאֵין כָּמוֹהָ חַיָּה טְרֵפָה
Traduction
GEMARA: Rabbi Shimon ben Lakish says: Where is there an allusion in the Torah to the prohibition of a tereifa? The Gemara interjects: Where is there an allusion? Doesn’t the Torah state explicitly: ''You shall not eat any flesh that is torn of animals [tereifa] in the field'' (Exodus 22:30)? Rather, the question is: Where is there an allusion in the Torah to the principle that a tereifa cannot live? As the mishna teaches in the last clause: This is the principle: Any animal that was injured such that an animal in a similar condition could not live for an extended period is a tereifa; one learns by inference that a tereifa cannot live. If so, from where do we derive this?
Rachi non traduit
נפלה מן הגג. ושחטה מיד טרפה אף על פי שאין שבר נראה בה חוששין שנתרסקו ונתפרקו אבריה ואין טעם בטרפות שהלכה למשה מסיני הן. ובגמרא (לקמן חולין דף נא:) אמר שאם שהתה מעת לעת ושחטה כשרה ואע''פ שלא עמדה:
נשתברו רוב צלעותיה. בלא שום נפילה טרפה ובגמרא (שם דף נב.) מפרש מאי רוב:
דרוסת הזאב. שהכה בצפרניו ומטיל בה ארס ושורפה בדקה אבל בגסה לא אלים זיהריה למיקלייה:
ודרוסת ארי בגסה. וכל שכן בדקה ותנא קמא סבר אלים זיהריה דזאב למקלייה נמי לגסה:
הנץ. אשפרוי''ר:
בעוף הדק. צפרנים ויונים:
ודרוסת הגס. אוסטויי''ר:
בעוף הגס. אווזות ותרנגולים:
זה הכלל. בגמרא (לקמן חולין נד.) מפרש לאתויי מאי:
כל שאין כמוה חיה. שלקתה מכה שאין בהמה לקויה דוגמתה ראויה לחיות:
Tossefoth non traduit
דרוסת הנץ. גבי טרפות עוף הוא שייך למיתני אלא משום רבי יהודה תנא ליה הכא:
דרוסת הנץ. גרסי' בתוספתא [פ''ג] ובערוך [ערך נץ ד'] וכן יסד הפייט בסליחות תוחלת ישראל מדרס הגס ונץ אפרוחים קרוצים וטעמא לא משום דסופו לינקב דא''כ בכלל נקובה היא ומהאי טעמא לא תני במתניתין דמיא לדיותא ודמיא לבישרא אלא טעמא דדרוסה שהארס שורף וסופה למות:
גְּמָ' אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ רֶמֶז לִטְרֵפָה מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן מִנַּיִן וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ אֶלָּא רֶמֶז לִטְרֵפָה שֶׁאֵינָהּ חַיָּה מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן דְּקָתָנֵי סֵיפָא זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁאֵין כָּמוֹהָ חַיָּה טְרֵפָה מִכְּלָל דִּטְרֵפָה אֵינָהּ חַיָּה מְנָא לַן
Traduction
It is derived from a verse, as it is written: ''These are the living things which you may eat among all the animals that are on the earth'' (Leviticus 11:2). The verse indicates that you may eat a living animal, i.e., one that can survive, but you may not eat an animal that is not living, i.e., one that cannot survive. One learns by inference that a tereifa cannot live.
Rachi non traduit
גמ' ובשר בשדה טרפה. ואע''ג דילפינן מיניה בעלמא (מכות דף יח.) בשר קדשים שיצא חוץ ממחיצתו מ''מ טרפה משמע טרפה ממש:
אלא. מנין לטרפה שאין סופה לחיות. לפרושי מתניתין דקתני כל שאין כמוה חיה טרפה אלמא טרפה אינה חיה:
דִּכְתִיב וְזֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ חַיָּה אֱכוֹל שֶׁאֵינָהּ חַיָּה לָא תֵּיכוּל מִכְּלָל דִּטְרֵפָה לֹא חַיָּה
Traduction
The Gemara asks: And according to the one who says that a tereifa can live, from where does he derive this? The Gemara responds: He derives it from the same verse: ''These are the living things which you may eat among all the animals.'' ''These'' indicates that you may eat only these living things, but you may not eat other living things, i.e., tereifot. One learns by inference that a tereifa can live.
Rachi non traduit
זאת החיה. קרי ביה זאת חיה:
וּלְמַאן דְּאָמַר טְרֵפָה חַיָּה מְנָא לֵיהּ נָפְקָא לֵיהּ מִזֹּאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ זֹאת הַחַיָּה אֱכוֹל חַיָּה אַחֶרֶת לָא תֵּיכוֹל מִכְּלָל דִּטְרֵפָה חַיָּה
Traduction
The Gemara asks: And according to the other opinion, that a tereifa cannot live, what does he do with this word ''these''? The Gemara responds: He requires it for that which the school of Rabbi Yishmael taught. As the school of Rabbi Yishmael taught that the verse: ''These are the living things which you may eat,'' teaches that the Holy One, Blessed be He, seized one of each and every species of animal and showed it to Moses, and said to him: These you may eat, and these you may not eat.
Rachi non traduit
ולמ''ד טרפה חיה. לקמן בפרקין (חולין דף נז:) אמרו לו והלא הרבה מתקיימות שתים ושלש שנים:
זאת החיה. זאת מיעוטא הוא והכי משמע זאת סתם בהמות שהן חיות אכול:
חיה אחרת. כגון טרפה דאע''פ שהיא חיה לא תאכל:
וְאִידַּךְ הַאי זֹאת מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מְלַמֵּד שֶׁתָּפַס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל מִין וּמִין וְהֶרְאָה לוֹ לְמֹשֶׁה וְאָמַר לוֹ זֹאת אֱכוֹל וְזֹאת לָא תֵּיכוֹל
Traduction
The Gemara objects: But the other opinion also requires the word ''these'' for that which the school of Rabbi Yishmael taught. The Gemara replies: Yes, it is indeed so. Rather, from where does he derive the principle that a tereifa can live? He derives it from the other baraita that the school of Rabbi Yishmael taught. As the school of Rabbi Yishmael taught: The verse states: ''To make a difference…between the living thing that may be eaten and the living thing that may not be eaten'' (Leviticus 11:47). These living things that may not be eaten are the eighteen tereifot that were stated to Moses at Sinai and enumerated in the mishna. The verse, then, makes reference to a tereifa as a living thing.
Tossefoth non traduit
זאת החיה מלמד שתפס הקב''ה כל מין ומין והראה למשה. והא דלא חשיב ליה בהקומץ רבה (מנחות דף כט.) גבי שלשה דברים שנתקשה משה מנורה ראש חדש ושרצים ולא חשיב נמי הא דאמר במדרש כמין מטבע אש הראה הקדוש ברוך הוא למשה דכתיב זה יתנו שמא לא חשיב אלא מידי דנתקשה אבל הני אע''פ שהראהו לא נתקשה בהן אלא שתמה על הדבר מה יוכל אדם ליתן כופר נפשו הראהו הקב''ה להבחין היטב ולהודיע לישראל וכן הכא להראות לישראל איזו היא אסורה ואיזו היא מותרת:
וְאִידַּךְ נָמֵי מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אִין הָכִי נָמֵי אֶלָּא טְרֵפָה חַיָּה מְנָא לֵיהּ נָפְקָא לֵיהּ מֵאִידַּךְ תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל אֵלּוּ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה טְרֵפוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה מִסִּינַי
Traduction
The Gemara questions the baraita: And are there no more cases of tereifot? But aren’t there more cases cited in the Mishna and other baraitot, for which a mnemonic is given: Beit, samekh, gimmel, reish; and aren’t there seven additional halakhot, i.e., cases of tereifot, taught by amora’im?
Rachi non traduit
ובין החיה אשר לא תאכל. אע''פ שחיה לא תאכל:
שמונה עשרה טרפות. לאו מקרא קמישתמעי אלא הלכה למשה מסיני הן:
וְתוּ לֵיכָּא וְהָא אִיכָּא בַּסְגַּר וְשַׁב שְׁמַעְתָּתָא
Traduction
Rachi non traduit
ותו ליכא. אלא שמונה עשר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source